?למה חשוב לנו כל כך להיות צודקים

למה חשוב לנו כל כך להיות צודקים?

מה באמת "יוצא" לנו מזה? אושר? שמחה? מערכות יחסים טובות?

ומה יקרה לנו אם "הוא" צודק? מה זה אומר עלינו?

הצורך להיות "צודק" – הוא אחד הטריקים השווים במיוחד של אותו חלק בתוכנו שמושפע ומונע בעיקר ממחשבות ואמונות של פחד.

הוא אוהב להרגיש צודק כי כך הוא שולט בכל פרט. הוא שונא ממש לא לדעת...

הוא שופט מבקר ראשי ומוציא לפועל – עסוק רוב הזמן בהשוואות מי יותר גדול? מי יותר חזק? למי יש יותר כסף? מי יותר יפה? מי יותר רזה? מי יותר גבוה? מי יותר חכם?

הוא תמיד מאשים מישהו אחר – "בחוץ" – זה הכל בגללם ...במקום להתבונן פנימה.

(הדבר שמפחיד אותו יותר מכל זה מודעות ולקיחת אחריות)

הוא יוצר נפרדות.

כשאנו חייבים להיות צודקים, אנו "מורידים מסך", מתנתקים, מתנכרים, לא מוכנים להקשיב באמת

אין בנו גמישות ופתיחות ל"אמת" שונה משלנו.

והתוצאה ....

התחפרות בעמדתנו כאילו היא מבצר שמגן עלינו,

חוסר תקשורת עם עצמנו ועם האחר, כעס בלתי נשלט, פגיעה משמעותית במערכות היחסים החשובות לנו ביותר ובעיקר חוסר יכולת להיות נוכחים ברגעי החיים הטובים, היפים והכייפים... שהם אלה המעגנים בנו צמיחה, התפתחות והעצמה, עבורנו ועבור האחר.

בימים אלה שבין ט' באב – יום השבר הגדול, יום של צער כאב וצמצום, יום חורבן הנובע מפחד

לבין טו' באב – יום האהבה, החמלה, הפתיחות, קבלת השונה והאחר יום החוגג התרחבות הלב והנשמה ...

אני מזמינה אתכם להתבונן במקומות בהם עולה הצורך הפנימי

"להיות צודק" ולשאול את עצמכם:

מה באמת חשוב לי?

האם ישנה עוד אפשרות שאינני רואה?

כיצד אוכל להעצים את עצמי ואת האחר ולצמוח מתוך הסיטואציה?

מה הייתה האהבה עושה עכשיו?