על מחמאות....ולמה זה כל כך חשוב עכשיו.

פעם מזמן כשהייתי סטודנטית לארכיטקטורה בבצלאל, באחת מהגשות הסטודיו של סוף סמסטר, אמרה לי אחת המנחות:

"את כל כך יפה."

בזה היא התחילה וגם סיכמה את דבריה. לא נאמרה מילה על הפרוייקט שהשקעתי בו את כל כולי במשך סמסטר שלם, לא נאמרה מילה שהובילה לאיזשהו דיון מלמד, מתפתח, בונה המשכיות.

הציון שקיבלתי על הפרוייקט הזה היה 100.

העלבון היה צורב, הרי המראה שלי לא היה רלוונטי או שייך לדיון.

לא היה דיון בכלל, לא הייתה התייחסות כלשהי למחשבה, רעיון, התפתחות של רעיון, העברה מרעיון לחלל, ליחסי גומלין בין חללים, לחומרים, לצבעים ....

והציון? מה אני אמורה לעשות עם ציון 100 ?

ציון 100 אפשר לקבל במבחן במתמטיקה כשכל תשובותיך נכונות.

בחוויה שלי היא בכלל לא הסתכלה על הפרויקט, בוודאי שלא העמיקה בו.

יחד עם זאת אני מאמינה שהיא התכוונה להחמיא לי.

מחמאה היא מסר חשוב ואנושי, היא מהווה חלק מטיפוח והעמקת מערכות יחסים, היא ביטוי של תשומת לב, הערכה, חיבה, אהבה.

היא אחת המתנות הגדולות ביותר שאנו יכולים לתת לעצמנו ולאחרים.

היכולת להחמיא ולקבל מחמאות מאפשרת זרימה והזנה דו צדדית של איכויות טובות, תומכות, מחזקות ומכבדות.

זו אחת הדרכים לפתח את המודעות שלנו לחשיבה יצירתית, להתבוננות מעמיקה, לתשומת לב לפרטים, לראות את ה "יש"....!

עבורי, זו דרך להתבונן בשורש הדברים, כי אז יש בי את היכולת להתרכז בערכים ובאיכויות של אדם "אחר" ובאופן עקיף אני לומדת לראות גם את עצמי באור זה.

כאשר מחמאה אינה כללית כמו "את/ה נהדר/ת", "את/ה גדול/ה", או "איזה יפה את", אלא ספציפית,

כמו "אני יודעת על איזה קושי היית צריך/ה להתגבר בכדי...",

"זו נקודת מבט שלא חשבתי עליה קודם, תודה שהראית לי..."

"אני מאוד מעריכה את ההשקעה והמאמץ שלך... "

האדם אליו מופנית המחמאה מתמלא, מתרחב, מרגיש בעל ערך.

מחמאות אותנטיות, כנות, מדייקות הן תוצאה של תשומת לב לטוב, להתפתחות וצמיחה .

הן מאפשרות לנו (בשני הכיוונים) להתבונן התבוננות מעמיקה, להיות ערים לדברים שאולי התייחסנו אליהם כמובן מאליו קודם לכן, לאמן את עצמנו לקלוט פרטים, לפתח גמישות מחשבתית ורגשית,

להרחיב את ליבנו ולפתח "עמוד שדרה" פנימי, ערכי....

כאשר מחמאה היא כזו, מגיעה ממרחב מכבד ומעריך, כל הצדדים מתמלאים .

ועכשיו , בתקופה זו, כשאנו נדרשים יותר מתמיד לחוסן פנימי, עלינו לשמור על תדר מכבד, מעריך ותומך לעצמנו ולאחרים באופן יומיומי,

דווקא עכשיו זה זמן "להסתובב" עם זכוכית מגדלת מאוד מיוחדת – שדרכה רואים את ה "יש", את הערכים והאיכויות, את ההתפתחות, את היכולות הטובות והמטיבות שבאות לידי ביטוי ואותן להגדיל, להרחיב, להאיר ולהדגיש.

בתוך כל ה"רעש" ...להתמקד בהעצמת החוסן הפנימי.